דמרי נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ

החלטה

בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות.

המבקשת הגישה תביעה בסדר דין מהיר לתשלום פיצויים עונשים המגיעים לה, לטענתה, בשל מעשיה ומחדליה של המשיבה. משלא הגישה המשיבה כתב הגנה במועד עתרה המבקשת ליתן נגד המשיבה פסק דין. פסק דין כזה ניתן ביום 26.10.08.

המשיבה הגישה בקשה לביטול פסק הדין שניתן נגדה. לאחר שהתקיים דיון בבקשה זו ניתנה החלטה לפיה פסק הדין יבוטל כפוף לכך שהמשיבה תשלם למבקשת 2,600 ₪ תוך 14 יום ממתן פסק הדין. התשלום בוצע, פסק הדין בוטל והמשיבה הגישה כתב הגנה. בהתאם, נקבעה התובענה לישיבה מקדמית ליום 10.9.09. המבקשת לא התייצבה לדיון. ב"כ המשיבה ציין לפרוטוקול כי "מדברי בית המשפט אני למד כי חברי הוזמן כדין. בהיעדרו אבקש לדחות את התביעה ולחייב בהוצאות ובשכ"ט כדין". בו ביום ניתנה החלטה (למעשה: פסק דין) הדוחה את התביעה ומחייב את המבקשת לשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בשיעור 4,500 ₪ +מע"מ (להלן: ההחלטה).

המבקשת טוענת בבקשתה כי לא קיבלה הזמנה כדין לישיבה מיום 10.9.09. המבקשת מסתמכת גם על תקנה 497א לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן: התקנות) המחייבת עריכת וידוא טלפוני של ההמצאה כתנאי לחוקיות ההמצאה וטוענת כי במקרה הנדון לא בוצע כל וידוא. הבקשה נתמכה בתצהירה של גב' גילת כהן, מזכירה במשרד ב"כ המבקשת. הגב' כהן ציינה בתצהירה כי כל דואר, אי מייל או פקס המתקבלים במשרד ב"כ המבקשת מוקלדים במחשב ומחיפוש שנעשה (נכון ליום 24.8.) עולה כי לא התקבלה במשרד ב"כ המבקשת כל הודעה בדבר מועד הדיון.

המשיבה טוענת כי יש לדחות את הבקשה. ביתר פירוט נטען כי בית המשפט – בשונה מעורכי דין – אינו נדרש לערוך וידוא טלפוני של עובדת ההמצאה כתנאי לתוקפה (תקנה 497א(6) לתקנות). עוד נאמר בהקשר זה כי לא ברור מתצהירה של הגב' כהן מדוע לא נערך בירור בנוגע לביצוע המצאה של ההזמנה לדיון מתום הפגרה (1.9.) ועד למועד הדיון (10.9). כן נאמר כי המבקשת אינה מתייחסת לסיכויי תביעתה שהם, לטענת המשיבה, אפסיים באשר התביעה מתייחסת לסכום של 3,714 ₪ אשר נגבה מן המבקשת אך הושב לה תוך ימים ספורים.

המבקשת בתשובה לתגובה טוענת כי בקשתה היא לביטול פסק הדין מתוך "חובת הצדק" ועל כן לא היה מקום להתייחס לסיכויי התביעה. עוד נאמר, ללא כל גיבוי עובדתי, כי מזכירות בית המשפט מסרה לב"כ המבקשת כי ההזמנה לדיון לא שוגרה/ בוצעה.

דיון

כידוע " מתן פסק דין בהעדר הגנה בעניינו של נתבע יוצר חזקה כי הנתבע הוזמן כדין וכי בית המשפט בדונו בתביעה בדק את מסמכי המסירה והשתכנע כי בוצעו כדין, שאם לא כן יש להניח כי פסק הדין לא היה ניתן בהעדר הנתבע" (רע"א 1645/03 עמידן (שנייצר) נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם)) . דברים אלה יפים כמובן גם מקום בו נתן בית המשפט פסק דין בהיעדר התייצבות מי מן הצדדים. בהתאם, מוטל הנטל להוכיח את התנאים המבססים את ביטולו של פסק הדין מתוך חובת הצדק על כתפיה של המבקשת. לטעמי, המבקשת לא עמדה בנטל האמור. אבהיר דבריי:

ראשית, לטענות בדבר דברים שנאמרו למבקשת או ב"כ, לכאורה, על ידי מזכירות בית משפט זה לא הובא בדל ראיה. הראיה היחידה התומכת בבקשה הוא תצהירה של הגב' כהן. הגב' כהן לא התייצבה להיחקר על התצהיר והוא נמחק בהחלטה שניתנה. אף אם לא היה התצהיר נמחק מחמת היעדר התייצבותה של גב' כהן הרי שהמשקל שהיה מקום ליתן לו, בהיעדר הזמנות של ב"כ המשיבה לחקור את הגב' כהן על האמור בתצהיר, הוא אפסי. גדולה מזו: גם אם נניח, לצורך הדיון, כי האמור בתצהיר לא נסתר עדיין אין בתצהיר יותר ממה שנאמר בו. ומה נאמר בתצהיר? נאמר כי עד ליום 24.8. לא התקבלה במשרד ב"כ המבקשת הזמנה לדיון. הא ותו לא. אין בטענה כדי לשכנע כי לא התקבלה במשרד ב"כ המבקשת ההזמנה לדיון, שנערך ביום 10.9. ייתכן, ובעניין זה איני קובע מסמרות, כי אילו היה נטען בתצהיר כי הבדיקה נערכה עד למועד סמוך יותר למועד הדיון (10.9) ייתכן ופני הדברים היו שונים. גם תקנה 497א(5) לתקנות, עליה מסתמך ב"כ המבקשת, איננה רלוונטית שכן בענייננו שולח ההזמנה היה בית המשפט. ככל שההזמנה לדיון נשלחה באמצעות פקסימיליה, ובעניין זה איני מחווה דעה, הרי שרלוונטית לענייננו תקנה 497א(6) לתקנות לפיה אין חובה בעריכת וידוא טלפוני ודי בשמירת אישור משלוח כתב בי דין.

העולה מן האמור הוא כי המבקשת לא הרימה את הנטל להוכיח כי ההזמנה לדיון לא הומצאה לה כדין. משכך, אין עסקינן בביטול מחובת הצדק (כפי שסבר ב"כ המבקשת) אלא בביטול מתוקף שיקול דעת בית המשפט. משכך, יש לבחון לא רק את הסיבה לאי ההתייצבות של המבקשת לדיון אלא גם – ובעיקר – את סיכויי תביעתה להתקבל. המבקשת לא פירטה, במודע, את סיכויי תביעתה להתקבל ולמעשה הניחה כי בקשתה לביטול פסק הדין מתוך חובת הצדק תתקבל. יחד עם זאת, אינני סבור כי ניתן להתעלם מכתב התביעה ומיתר המסמכים המצויים בתיק בית המשפט אשר תוכנם מדבר בעד עצמו. תביעת המבקשת היא לתשלום פיצויים עונשים. קביעה בנוגע להתנהגות הצדדים בכל הקשור לפרשה נשוא התביעה טעונה שמיעת ראיות כך שקיים קושי לקבוע בשלב זה כי סיכויי התביעה טובים כשם שקיים קושי לקבוע כי התביעה מופרכת. בנסיבות אלה אני סבור כי ראוי ליתן למבקשת אפשרות לקבל את יומה ולהוכיח את טענותיה בבית המשפט. עם זאת, ומשלא שוכנעתי כי המבקשת לא הוזמנה כדין לישיבה, אני סבור שיש להתנות את ביטול פסק הדין נגדה בתשלום הוצאות מתאימות. אשר על כן, אני קובע כי פסק הדין שניתן כנגד המבקשת יבוטל כפוף לכך שהמבקשת תשלם למשיבה הוצאות בסך 2,600 ₪. עם ביצוע התשלום יבוטל פסק הדין. בנסיבות העניין ונוכח העיכוב בניהול התיק לגופו בשל מחדלים פרוצדוראליים, אני קובע כי ככל שלא הוגשו תצהירי עדות ראשית הם יוגשו על ידי ב"כ הצדדים במקביל תוך 45 יום ממועד ביטול פסק הדין (תשלום ההוצאות דלעיל). לאחר הגשת התצהירים תקבע היחידה המשפטית מועד ומותב לשמיעת הוכחות.

ניתנה היום, כ"ה שבט תש"ע, 09 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: